החלטה בתיק עמ"ת 59016-07-13

1.         לפניי ערר על החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' הרבסט), מיום 30.7.2013, בתיק מ"ת 26033-06-13, לפיה נדחתה בקשת העוררת לעיון מחדש בהחלטותיו הקודמות של בית-משפט קמא, ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום משפטו בת"פ 26028-06-13.

2.         להלן הרקע העובדתי בדבר השתלשלות ההליכים בעניינו של המשיב.

ביום 12.6.13 הוגש נגד המשיב כתב-אישום בבית-משפט השלום, בגין עבירות של התפרצות לבית עסק, גניבה והיזק לרכוש במזיד, אשר נעברו ביום 8.6.13. במקביל להגשת כתב-האישום, הוגשה נגד המשיב בקשה למעצר עד לתום ההליכים.

בהחלטה שניתנה ביום 13.6.13 הורה בית-משפט קמא (כב' השופט י' מינטקביץ') על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, אך איפשר למשיב להשתחרר בערובה בתנאי "מעצר בית" מלא, בבית הוריו ברח' קהתי 20 בירושלים.

ביום 17.6.13 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, שבגדרה ביקש לשנות את מקום "מעצר הבית" לבית חברו, זאת בשל סירובם של הוריו לקבלו לביתם. העוררת התנגדה לבקשה, לאחר שנתחוור לה, כי במקום מתגורר אדם שנגדו מתנהל הליך פלילי בגין עבירת התפרצות, והיות שבביקור שנערך בדירה הוברר כי איש לא נמצא במקום.

בדיון שהתקיים ביום 20.6.13 ניתנה על-ידי בית-משפט קמא (כב' השופט י' מינטקביץ') החלטה, על-פי הסכמת הצדדים, לפיה מקום מעצר הבית יהיה בבית-כנסת ברח' נג'ארה בגבעת-שאול, וכי היות שמדובר במקום אשר אינו בית מגורים, יוכל המשיב לצאת מהמקום לשם קניית אוכל, בין השעות 08:00-09:00 ובין השעות 14:00-15:00.

ביום 8.7.13 הורשע המשיב על-ידי בית-משפט קמא (כב' השופט מ' כדורי), במסגרת התיק העיקרי, בעבירת התפרצות בצוותא יחד עם אחרים, לבניין שאינו משמש בית מגורים; והטיעונים לעונש נדחו ליום 9.12.13 לשם קבלת תסקיר שירות המבחן.

כשבועיים לאחר מכן, ביום 26.7.13, בשעה 00:20, נתפס המשיב על-ידי המשטרה בסמוך למחסן ברח' קהתי בירושלים, כאשר זמן קצר לפני כן בוצעה התפרצות למחסן. בחקירתו במשטרה הודה המשיב, כי קשר קשר יחד עם שניים אחרים לביצוע גניבה מהמחסן, כאשר, לדבריו, קיבל תמורה כספית עבור הסיוע לביצוע ההתפרצות. בעקבות מעצרו האמור, הוגשה לבית-משפט קמא ביום 30.7.13 בקשה לעיון חוזר, בגדרה נתבקש בית-המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד לתום משפטו.

3.         בין לבין, הוגש לבית-משפט קמא, ביום 10.7.13, תסקיר מעצר שהוכן ביום 7.7.13. המשיב הוא בן שמונה-עשרה שנים ושלושה חודשים, רווק. מתסקיר המעצר עולה, כי המשיב דר רחוב, אינו עובד וללא מקור פרנסה. הוא נולד עם נכות שבעקבותיה נעזר בקביים, והוא סובל מבעיות בתחום הנפשי המפורטות בתסקיר. נסיבות חייו הנן קשות ויוצאות דופן, ומטעמים של צנעת הפרט לא תפורטנה. הוא שהה במסגרות שונות, שבמרביתן התקשה להשתלב, ובתקופה האחרונה לא היה לו בית יציב שייתן מענה לצרכיו. בתקופה האחרונה היו מספר ניסיונות לשלבו במסגרות של נוער בסיכון, אך אלו לא צלחו, לנוכח חוסר התאמה והתנהגות מתריסה ואנטי-סוציאלית מצד המשיב. עוד התרשם שירות המבחן, כי המשיב נתון כיום במצוקה, חי חיי הישרדות ברחוב, ועלול להיות מנצל או מנוצל בכדי לשרוד. להערכת שירות המבחן, למרות הרצון המילולי שמבטא המשיב, אין לו כיום די כוחות לעבור שינוי בכוחות עצמו, והוא זקוק למסגרת סגורה התואמת את צרכיו המורכבים. לאור מורכבות זו, נקבעה ועדה בעניינו של המשיב ליום 5.8.13 במחלקת השיקום בעיריית ירושלים, שתכלול את מירב הגורמים המקצועיים הרלבנטיים, ובכללם גורמי השיקום וגורמי חסות הנוער. שירות המבחן הוסיף וציין, כי הוא מותיר לבית-המשפט את ההכרעה בעניין תנאי המעצר עד להתכנסותה של הוועדה; והעיר שכיום המשיב אינו שומר על-תנאי "מעצר הבית" שנקבעו בהחלטות הקודמות. עוד ציין שירות המבחן, כי נגד המשיב נפתחו שמונה תיקי חקירה בשלושת החודשים האחרונים, והדבר משקף את מצבו המתדרדר של המשיב. באשר להערכת הסיכון, התרשם שירות המבחן בתסקירו, כי לנוכח  מורכבות אישיותו של המשיב ובעיותיו, ניסיונות הטיפול הרבים שלא צלחו עד כה  ועובדת היותו דר רחוב ללא רשת תמיכה קבועה - קיים סיכון גבוה להתנהגות פוגעת בעתיד ללא  טיפול אינטנסיבי במסגרת סגורה. מטעם זה, הבהיר שירות המבחן בתסקירו, כי עד לקבלת תוצאות הכרעת הוועדה המקצועית בעניינו של המשיב ביום 5.8.13, אין הוא בא בהמלצה לשחרר את המשיב.

4.         בדיון שהתקיים בבקשה לעיון חוזר שהגישה המבקשת, ביום 30.7.13, עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד לתום משפטו, זאת נוכח הפרת תנאי השחרורו בערובה, וניצול שחרור בערובה לביצוע עבירה דומה נוספת. ב"כ המשיב ביקש מבין המשפט מלהורות על מעצרו של המשיב. הוא ציין, כי מרשו מתעתד להתגורר בדירה שכורה ברחוב נאג'רה 2 בירושלים, במימון רשויות הרווחה; והוסיף, כי הסכם השכירות נחתם והמשיב ממתין לקבלת המימון מהרשויות.

          בהחלטתו נושא הערר, סבר בית-משפט קמא, כלשונו "בלב כבד ולא בלי היסוס", כי  יש ליתן למשיב הזדמנות נוספת ואחרונה בטרם תתכנס הוועדה. משכך, הורה כי המשיב יוכל להשתחרר בערובה, וכי יהא עליו לשהות בדירה אותה הוא מתכוון לשכור ברחוב נאג'רה 2 בירושלים, לאחר שיוסדר עניין השכירות.

5.         סבורני, כי לא היה מקום להורות על שחרורו של המשיב בטרם תתכנס הוועדה בעניינו. נגד המשיב קמה עילת מעצר נוכח העובדה שהלה הפר את תנאי השחרור בערובה. הוא לא שהה במקום שבו חוייב להמצא  בתנאי "מעצר בית", על-פי ההחלטה מיום 20.6.13; ויתרה מכך, הוא ניצל את השחרור בערובה לביצוע עבירת רכוש דומה נוספת - סיוע להתפרצות. כאמור, אף שירות המבחן התרשם, כי ללא טיפול אינטנסיבי במסגרת סגורה, קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת מצד המשיב; ונמנע מלהמליץ על שחרורו בטרם תיבחן הוועדה המקצועית את צרכיו ותקבע את המסגרת הטיפולית המתאימה. בנסיבות אלו, ראוי היה להורות על מעצרו של המשיב עד למתן החלטה בבקשה בעניין מעצרו בבית-משפט קמא; ולהזמין תסקיר מעצר משלים, שיתייחס לאפשרות השמתו של המשיב במסגרת טיפולית מתאימה, בעקבות הדיון שיתקיים בעניינו ביום 5.8.13 בוועדה שתתכנס במחלקת השיקום יחד עם גורמי חסות הנוער.

6.         אשר על כל האמור לעיל, הערר מתקבל, במובן זה שהמשיב ייעצר עד למתן החלטה בבקשה לעיון חוזר שהוגשה בבית-משפט קמא.

המשך הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים בבית-משפט השלום בירושלים ביום 11.8.13 בשעה 12:00 לפני השופט התורן.

יש להזמין את המשיב באמצעות שב"ס לבית-משפט השלום בירושלים, לדיון שיתקיים ביום 11.8.13, בתיק מ"ת 26033-06-13.

שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר משלים בעניינו של המשיב, ולהגישו לבית-משפט השלום בירושלים בתיק מ"ת 26033-06-13, עד ליום 11.8.13 בשעה 10:00. בתסקיר המשלים יתייחס שירות המבחן לאפשרות שילובו של המשיב בטיפול אינטנסיבי, במסגרת סגורה, כמומלץ בתסקיר מיום 7.7.13; זאת בעקבות הדיון שיתקיים בעניינו ביום 5.8.13 בוועדה המקצועית במחלקת השיקום.

            יש לשלוח עותק מההחלטה בפקסימיליה לשירות המבחן, ולוודא טלפונית קבלתו.

ניתנה היום,  כ"ח באב תשע"ג, 4 באוגוסט 2013, במעמד ב"כ העוררת, ב"כ המשיב והמשיב עצמו.